חוצות שפיים – תכנון ועיצוב פנים מסחרי

עיצוב פנים מסחרי לחוצות שפיים – לפני השיפוץ

שיפוץ השירותים : את עבודות השיפוץ בשירותים סיימו כבר יותר משנה. המקום שונה ללא היכר. הכניסה לשירותים טופלה מבחינה תכנוניות ועיצובית :  הדלת הכחולה ברצף המסדרון הוחלפה למבואת כניסה וקיבלה הבלטה מבנית וצבעונית כלפיי המסדרון.  הוחלפו כל חומרי הגמר לחומרים חדישים ועכשוויים כולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הותקנו מקלחונים לרווחת עובדי המשרדים המגיעים רכובים על אופניים.  תאיי השירותיים הוחלפו לתאים מבודדים ומופרדים מבחינה אקוסטית וכל תא קיבל וונטה לשאיבת ריחות.

עיצוב פנים מסחרי לחוצות שפיים – אחרי השיפוץ

המסדרונות : כבר לא אנונימיים וכבר אי אפשר לטעות במיקום ובקומה. לאורך המסדרון הוספתי מספר נקודות צבע ועניין סביב העמודים. יצרתי הבלטות מבניות לשירותים. הוחלפה התקרה וגופי התאורה, הוחלף הריצוף והפנל קיבל סיומת מכובדת בצורת פרופיל נירוסטה כרום המעשיר בנגיעה של יוקרה .

הלוביים המזרחיים : בזמן העבודה, לאחר שפירקו את קירות הלוביים התעורר ויכוח בין המפקח לקבלן : ע”פ התוכניות  צריך לגרד את דבק השיש, לסתת ולטייח את כל הקיר ולהביאו למצב חלק. הקבלן לעומת זאת אחרי שפירק את השיש העדיף לחסוך שעות עבודה רבות בפירוק, פינוי, טיוח ולחפות הכל בגבס. הגעתי למקום ואהבתי מאוד את המראה כמו שהוא, חשבתי שיש פה פוטנציאל עיצובי מעניין.  הקיר הגולמי הזה עם טיפול מתאים יכול להיות אלמנט עיצובי יוצא דופן. בעקבות הממצאים בשטח הצעתי עיצוב חדש. עיצוב המשלב בין הקיר הגולמי הלא מעובד (הקיר ידוע בכינויו “הקובני”) ומולו קיר עץ מבריק ויוקרתי. קיר העץ במראה “היוקרתי” קיבל הדגשה נוספת כאשר הוא צמח מעבר לגובה התקרה האקוסטית לתוך נישה תיקרתית. שקועים בתוך הנישה שולבו גופי תאורה חמה המייחדת את האלמנט ונותנת לו תשומת לב נוספת. פס הנירוסטה שהיה במסדרון מעל הפנל מופיע שוב בלובי בצורה חזרתית ועקבית – שקוע בקיר העץ ומחלק אותו למודול של חלקים שווים.  סביב דלת המעלית יצרתי הבלטה נוספת – פנל נירוסטה המגדיר את אזור ההמתנה והכניסה למעלית.  מידת המודול נגזר מגובה פנל הנירוסטה כך שארבעה פסי נירוסטה שקועים מגיעים בדיוק לגובה פנל המעלית. כל החומרים מתייחסים זה לזה באופנים שונים, במיקום, בחזרתיות, בחומריות, בטקסטורה ובגוונים. הקיר “הקובני” קיבל שכבה של לכה מבריקה ובינה לבין קיר העץ חופתה הרצפה באריח אפור נטרלי.
הלוביים הצפוניים: במצב קיים היו לא יותר מאשר נקודת מעבר. בדרך כלל היינו יוצאים מהמעלית ופונים ימינה לכיוון המסדרון.  הפוטנציאל לעומת זאת היה רב כיוון שנקודה זו פתוחה לנוף צפוני מרהיב – מקרוב ניתן לראות את שדות הגידולים של שפיים וגעש ומרחוק ניבט נוף לים. למרות זאת, נקודת התצפית כלל לא היתה מנוצלת וזאת מכמה סיבות :
1 מעקה בטיחות בנוי הסתיר לפחות חצי מהנוף הפוטנציאלי.
2 זכוכית אנטיסן בגוון ירוק יצרה עמימות נוספת , עמימות שמתחזקת ככול שעומדים רחוק יותר מהזכוכית.
נקודה נוספת להתייחסות היתה הפיר. אלמנט אופקי שהתחיל מהלובי הראשי וצמח עד לקומה השלישית.  היה בו פוטנציאל לשמש כאלמנט עיצובי מרשים אבל יצא מפוספס. הוא לא נחווה ע”י המשתמש משום מקום בחלל, פרט לעמידה קרובה ליד המעקה ואז החוויה היתה לרוב סחרחורת.

שיפוץ הלוביים : שלושת נקודות הפתיחה היו : הפיר שטומן בחובו פוטנציאל לא ממומש, הנוף המרשים והמעקה הגבוה.  שאפתי ליצור מקום חדש, מקום מפגש.
המרפסת – מקום שהוא למעשה קונסטרוקציה תלויה, מוקפת ב 180 מעלות נוף  מקומי וממוקמת על חשבון הפיר וחלק מרצפת הלובי .רציתי לאפשר מקום עם פוטנציאל של שקט והרגעות, מקום שמעניק ערך מוסף לחלל ציבורי לטובת העובדים במשרדים.
ישנו שימוש חוזר על אותם חומרים מהלוביים המזרחיים ובמסדרונות : קיר העץ, הנירוסטה, הקיר “הקובני” והריצוף הנטרלי.
הנוף המקומי חוזר ומצוטט שוב ושוב לאורך המסדרונות ע”י תמונות נוף גדולות ומרהיבות.