הקורס התקיים במכון הטכנולוגי חולון-HiT בשנת 2023
מנחה: אשר אלבז
סטודנטים: Camisasca Elena, Hoffmann Leonie, Seib Tim Henrik ,אופיר שירה, אנושי טל, בוזגלו אושר, מירצ’ין סנדרה, סהר הילה.
עיצוב פנים בעיר
הרציונל העירוני הראשוני הוא ״טובת הכלל״, אך במרחב הפעולה העירוני קיימים שיקולים רבים נוספים המקבלים קדימות עד שלעיתים טובת הציבור בהקשר שונים נדחקת לשוליים. המרחב העירוני, כפי שאנחנו מכירים וחווים אותו, מעוצב ע״י שחקנים רבים. ״העסקה התכנונית״ מציינת כוחות פוליטיים, עסקיים, יזמים, כלכליים רבים המעצבים את עירנו.
הקורס יוצא מעמדה של מעצב/חוקר/פועל אשר עובד בקנה מידה אישי ואינטימי. נוגע בחומר, מתייחס לפרט הסופי, למפגש היד, לסאונד, לאווירה ולחוויה הכוללת של מרחב העירוני. המעצב העירוני פועל כשחקן נוסף הממוקם בין הסטטוטורי לאדריכלי, בין הטכנולוגי לחווייתי.
במהלך הקורס עוסקנו במחקר תיאורטי ומעשי. בשיעורים הראשונים צפינו בקטעים מסרטים העוסקים באורבניזם בניסיון להבין את העיר, מהי עיר ומי מעצב אותה ומהם הכוחות הפועלים בה. למדנו שיטות מיפוי שונות, השתחררנו מארבעת קירות החלל הסגור ויצאנו למרחב העירוני, תחת כיפת השמיים, לאקלים הטבעי, לאור השמש הבוהק ולרעשי העיר.
קריאה משותפת של טקסטים עכשוויים פתחה לסטודנטים עולם תוכן חדש ועזרה להם להתמקם בעיר, לא רק כתושבים או הולכי רגל אלא גם כחוקרים ביקורתיים. בנוסף לתכנים בהם עסקנו בקורס, במהלך הסמסטר התקיימו שלוש הרצאות אורח אשר הציגו את הסיפור האורבני בצורה עכשווית ומקומית בהתבסס על המחקר והפרקטיקה היומיומית של האדריכלים והמתכננים שהגיעו למכון להציג את עבודתם.
המרחב שנבחר להתערבות היה מרכז העיר חולון (כפי שעלה מחיפוש בגוגל מפות) – זהו המרחב שבין המדיטק, מוזיאון העיצוב, קניון חולון ומרכז נתנאל. הסטודנטים התחלקו לקבוצות ופיתחו מחקר ממוקד שהתחיל במיפוי נפחי וארכיטקטוני, המשיך במיפוי תחביר סביבתי, ניתוח תנועה ומיפוי סטטיסטי, והסתיים במיפוי תחושתי מבוסס סקר ומדידות. הסטודנטים התבוננו במרחב, הציעו שאלונים לעוברים ושבים, צילמו והציגו את העבודה שנעשתה בשיתוף פעולה קבוצתי. עבודתם כללה:
צילום אישי של המרחב, מדידות, חתכים עירוניים, צילומים בגובה העין במספר נקודות עניין, סיור במקום וכתיבת תכנים העולים מהסיור יום ערב ולילה, מפת תחביר סביבתי – קישוריות סביבתית (שילוביות – integration) ו יכולת בחירה (choice), מיפוי סטטיסטי (צפיפות, סוציואקונומי, גיל, מין, בעלות על דירות), מיפוי וניתוח תנועה – מדידות, ספירת פעילות ותנועה יום ולילה בימים שונים במהלך השבוע, מיפוי תחבורה ציבורית בסביבה, גני ילדים, בתי ספר, שצ״פים קרובים, נקודות עניין בסביבה, גירויים תחושתיים מיוחדים כמו רעש מטוסים, ריחות, זיהום. מיפוי תחושות על בסיס התבוננות אישית וסקר תושבים. ולבסוף קונטמפלציה של כל מפות.
באחד השיעורים נדרשו הסטודנטים להביא שיר אותו הם אוהבים. הפסקת חשמל לא מתוכננת במהלך אותו שיעור הוציאה אותנו שוב אל המרחב העירוני; ישבנו במעגל באזור הפתוח והמוצל של מוזיאון העיצוב, חיברנו רמקול קטן, הקשבנו יחד לשירים וחלקנו תחושות וחוויות. למה דווקא השיר הזה, איזה תחושות הוא מעלה, האם השיר מזכיר מקום, או תקופה מסוימת? תוך כדאי ההזנה לשיר, ניסינו להתחבר להיבטים הפנומנולוגיים בכוונה עתידית לנסות לעשות טרנספורמציה מהשיר אל העיר.
התרגיל הסופי היה הצעה להתערבות עירונית טקטית. כמו בשיר עירוני. לרגע קט נשכח את היום יומי, את המטלות והמצוקות ואולי אפילו נשכח לרגע לאן אנחנו הולכים, ומתוך השכחה, נתחבר לסביבה ולעצמנו, רק קצת אחרת.
התערבות יכלה להיות בכל קנה מידה, מכל חומר, או גודל. ההשראה להתערבות העירונית נובעת מהמקום עצמו: חוסרים, קונפליקטים, בעיות, או הצעות מהתכנים שעלו בקורס, או אפילו מהשיר..
הפרויקט היה אישי אך גם קבוצתי. כל סטודנט הציע ועבד על ההתערבות אותה הוא פיתח, ותוצרי הקבוצה קובצו כהצעה המטפלת בכל המרחב הנתון.
הסטודנטים, בהיותם מודעים למיתוג העירוני הישן “עיר הילדים חולון”, אך גם לעובדה שמוזיאון העיצוב היחיד בישראל נמצא ממש כאן, לצד אחד מהמכללות המובילות לעיצוב בישראל, קיבלו החלטה לנצל את הזדמנות בכדי להציע שינוי נרטיבי. כקבוצה וכיחידים הם הציעו תוצרים הקשורים לעולמות תוכן בהם העיצוב והדמיון (הילדי) נפגשים.
אימיז׳ים בודדים מהתהליך המחקרי
כמה מתוצרי הקורס