להביא את השמש לכל עובד

במקרים רבים בעת תכנון משרדים מתעלמים מחשיבות אור השמש בגלל דפוס החשיבה שבארץ שטופת שמש קיימים לכאורה מרכיבים חשובים יותר. כך נדחק האור הטבעי עם הפוטנציאל לחסוך באנרגיה לצד, ואור הפלורסנט משתלט על החללים הללו ופוגע בבריאותו של העובד ובסביבה. אז לא הגיע הזמן שנשנה את החשיבה הזו?

אשר אלבז עיצוב פנים משרדים 

ביערות הגשם, אור השמש המאפשר צמיחה בעזרת תהליך הפוטוסינתזה, הוא משאב שיש להילחם עליו. צמחים מפתחים אסטרטגיות מרתקות להתמודדות על משאב יקר זה – הם דוחים רבייה, מעשרים זרעים, מתכננים התרחבות, כל זאת בהתחשב במקור האור.

במדבר, הקרוב יותר אלינו מבחינה גיאוגרפית, אור השמש קיים בשפע ולכן הוא פחות נלקח בחשבון באסטרטגיות החיים של צמיחת המדבר (מקור המים הוא המשאב היקר ולכן הקרבה והנגישות אליו הם שמכתיבים את ההיגיון סביב תכנון הצמיחה וההתרחבות של הצמח).

בדומה למדבר, גם אצלנו בארץ שטופת השמש יש נטייה לזלזל במשאב יקר זה. אומנם אנחנו לא זקוקים לשמש לתהליך פוטוסינתזה אבל מחקרים מראים את החשיבות שיש לאור טבעי לעומת מקור אור מלאכותי. לדוגמא: לנורת הפלורסנט השפעות שליליות על הבריאות בשל השדה האלקטרומגנטי שנוצר סביבה. הדבר יכול להתבטא בכאבי ראש, אובדן ריכוז ותשישות נפשית. כמו כן, קיים גם פוטנציאל החיסכון באנרגיה שעשוי להביא לחיסכון משמעותי בהוצאות וכמובן שזה ידידותי יותר לסביבה.

שימוש מקסימאלי באור טבעי

בהיסטוריה האדריכלית המודרנית בארצנו הייתה נטייה ברורה להתרחק מחזית דרומית (חמה וחשופה לשמש כל השנה) ותמיד להעדיף חזית צפונית. גם ערך הדירה היה בהתאם. כך גם במקרים רבים בתכנון משרדים – מתעלמים מחשיבות אור השמש בגלל דפוס החשיבה שבארץ שטופת שמש קיימים לכאורה מרכיבים חשובים יותר כאשר מתכננים משרדים.

אך מה חשוב יותר? ניצול יותר שבלוני וקונבנציונאלי של חלל? אכלוס חדרים ריבועיים המכילים ריהוט משרדי סטנדרטי תעשייתי? ניצול מקסימום מקום במינימום שעות תכנון ובמינימום תקציב? לי תמיד יש רושם שהמתכננים חשבו על טובת היזם, הקבלן ולא על טובת המשתמש, והפועל הפשוט נדחק לפינה כי הרי תמיד ניתן לשים פלורסנטים ולהאיר מקומות חשוכים.

הפרויקט של תכנון משרדי היי טק המוצג פה ממוקם בחלל בצורת “ח” אשר מקיף ברובו חלל מרכזי הפתוח לפטיו פתוח לשמים. עובדה זו היתה בעלת חשיבות מכרעת בתכנון החדש. הפתיחה למקור אור טבעי מאפשר תחושה של קירבה לטבע, מקום לבהייה, השראה, בריחה למטרת הירגעות, חשיפה למקור אור בעל ספקטרום רחב ומלא וקשר תמידי עם “העולם שבחוץ”.

שאלה חשובה: מה השתנה בצרכי החברה?

עובדי היי טק הידועים בשעות עבודה אין סופיות יכולים למצוא עצמם נכנסים למשרד בבוקר מוקדם ויוצאים בלילה מבלי לחוות את היום שעבר, כך שמעבר להתמודדות עם הפרוגראמה (רשימת הצרכים התכנוניים) האתגר העיקרי היה להצליח להביא את השמש לחייו של כל עובד.

כאשר ביקרתי לראשונה במשרדים היה לי ברור מייד שהמשרד נבנה בשלבים. לא היה קשה לאבחן את השלבים השונים: השלב הראשון היה מושקע ומוקפד הן בחשיבה התכנונית/עיצובית והן בחומרי הגמר. שלב ב’ נבנה כאשר החברה התרחבה מעט. הוא הרבה פחות מוקפד ונראה כאילו אלתרו שם תוספת למשרד. משימתי היתה לתכנן ולעצב תוספת שטח הצמודה לשלב ב’ במטרה למקם שם פונקציות נוספות, כלומר, הגענו לשלב ג’ – המשרד גדל, הצרכים השתנו והיה צורך במקום נוסף .

 

המטרות: מקום לכולם, אווירה ביתית, נוחות פינוק, פונקציונאליות ו ״ שמש לכל עובד״

הפרוגראמה שגובשה כללה חדרי מתכננים בכירים, חלל פתוח לעשרים עמדות עבודה של מתכננים, חדר ישיבות ליותר מעשרים איש, מטבחון וחדר אוכל, חדר מחשבים ואולפן, שלושה חדרי מנהלים וכמובן מחסן. העיצוב, התכנון והפיקוח כללו הריסה, בניה, חשמל, אינסטלציה, מטבח, ריהוט ובחירת התמונות לחדר הישיבות ולחדר האוכל.

 

 

נתוני הפתיחה:

• חללי העבודה היו מורכבים טלאים טלאים, הן עיצובית והן פרוגרמטית.
• במשרד אין קבלת קהל באופן קבוע אך קיימת תנועה של ספקים ונותני שירותים.
• פעם בחודש מגיעים אורחים מחוץ לארץ לצורך עבודה או ביקור ולכן הם צריכים מקום לעבוד בו.
• בחדר הישיבות הנוכחי (והקטן) מתקיימות פרזנטציות, ישיבות, הדרכות וגם ארוחות צהריים.
• קונספט העבודה ב” Open Space ” מתאים לצורכי עבודה קבוצתית ומאפשר (במצבים מסוימים) גם עבודה בפרטיות.
• לחברה אין צורך במשרדים “מנקרי עיניים” לשם הרושם.
• יש צורך באווירה ביתית ונעימה אשר תשקף את אופי החברה ותחושת העובדים בה.
• חשוב לציין שלחברה נחשבת המובילה בתחומה בקנה מידה בין לאומי, לא נעים להתמודד עם מצב מביך של “חוטים מפוזרים בכל מקום”, בעיות תפקודיות, מחסור בעמדות עבודה מסודרות למתכנתים הקבועים ולאורחים מחוץ לארץ והיעדר במקומות אחסון הכרחיים.

בעיות תכנוניות:

• חוסר עמדות עבודה.
• חוסר אור טבעי במשרדים הפנימיים.
• היעדר במקומות אחסון מסודרים.
• היעדר זהות אחידה והומוגנית במשרד (שלב ראשון, שני ועכשיו גם שלישי).
• התמצאות בעייתית בחלל ובעיות בזרימת התנועה בו.

חשוב היה להכניס ערכים נוספים למערכת השיקולים בתכנון החדש:

• ליצור משרד (על כל שלביו השונים) בעל מראה אחיד והומוגני הניתן להבנה וקריאה קלה של החלל והתנועה בו.
• ליצור מקום המעודד פגישות פורמאליות ומקצועיות יחד עם פגישות ספונטאניות וחברתיות.
• ליצור חדר ישיבות ראשי בסטנדרט גבוה.
• לארגן חדר אוכל נוח בצמוד למטבחון המאפשר נוחות ופינוק (חלק מתפיסת הביתיות).
• לייצר מקום בעל קריאות חללית ברורה והתמצאות אינטואיטיבית, הן מרחבית והן עיצובית.
• לשמור על פשטות.
• להאיר את המקום במקסימום תאורה טבעית אפשרית.

חשיבות הגמישות המחשבתית בעיצוב פנים.

בהגדרה ראשונית השיפוץ החל כתוספת מ”ר לחלל המשרד הקיים ולא יותר מזה. מהר מאוד התברר שכדי להשיג את השאיפות המוצגות לעיל יהיה צורך ביותר מכך. סקיצות רבות המציגות מצבים שונים, הדמיות ותוכניות שונות הצליחו להמחיש גם ללקוח את הצורך ב”נגיעות קטנות בכל חלל המשרד, הישן והחדש על כל שלביו”.

הלקוח גילה גמישות מחשבתית ותקציבית, רגישות והבנה למוצר המוגמר ולחוויה הכללית והשתכנע ללכת, בניגוד לתוכניתנו הראשונית, על שיפוץ קצת יותר גדול אבל להשיג הרבה יותר. כך הפך השיפוץ לעבודה קצת יותר נרחבת אבל בעלת משמעות וערך נוסף.

לעיון נוסף בתוצאה הסופית ולהתרשם מתמונות עכשויות לחץ כאן

 

צילום תמונות לכתבה: כפי חרבי