רמב״ם – שביל זהב
חיפה | דצמבר 2017
סטטוס: בהליך שיפוט
הרקע הרגשי של המטופל, טען הרמב״ם, הוא חלק חשוב מהטיפול עצמו, אפילו אם זוהה הגורם הפיזיולוגי למחלה, על המטפל לזכור כי הרפואה לגוף ולנפש גם יחד.
בספרי הרפואה הדגיש הרמב״ם את הקשר ההדוק בין המצב הרגשי, התזונה והספורט. מקובל לצטט את ראשי תיבות למילה בריאות : בטל רוגזו, יאזן אוכלו וירבה תנועתו. הרמב״ם נתן ״נוסחה״ לחיים בריאים. אך בין הכרת הנוסחה ובין יישומה קיים פער. על פער זה ניתן להתגבר בעזרת תרגול, התבוננות ובחירה בדרך האמצע הוא שביל הזהב.
החיפוש אחר האיזון הפנימי או במילים אחרות : הליכה ב ״שביל הזהב״ היא המאמץ המוסרי אשר כל אדם צריך לעשות בחייו – דרך האמצע, בין שני מצבי קיצון היא הדרך לבריאות נפשית ופיסית.
החיפוש אחר ״שביל הזהב״ קשה אף יותר בסביבה הטיפולית. בין המטפל והמטופל מתקיים דיאלוג מתמיד של מחזיק ומוחזק, של מכיל ומוכל, פעמים חרישי וסמוי ופעמים קולני ודורשני. המטפל נדרש להיות קשוב, אמפטי ורגשי אך גם ענייני תכליתי ורציונאלי. לעיתים, לטובת המטופל, על המטפל לנהוג בקור רוח והדחקת הרגש.
מחד המטפל חייב להישאר ״פתוח״ וקשוב לכל קריאה אילמת ומאידך עליו לשמור על גבולות האני הרגשי שלו עצמו. על המטפל ללמוד לעשות את הקשה מכל – להיות מסוגל להחזיק את המקל משתי קצותיו, לשמור על איזון ולמצוא בתוכו את ״שביל הזהב״.
רקע אישי: בשנת 1994 איישתי תפקיד לילי כחובש בחדרי השגחה בבית חולים קפלן. עבודה לא פשוטה זו, למשך מספר שנים בתקופת לימודיי התואר הראשון צרבה בזיכרוני חוויות לכל החיים. זכורה לי במיוחד ההתמודדות הקשה והיומיומית של הצוות הרפואי והקושי הרב לשמור על ״איזון״.
קונספט הפסל הראשי: שביל הזהב – הפסל הוא ״תרגום״ פיגורטיבי על גבול המופשט של רעיון שביל הזהב כאלגוריה למאמץ המוסרי בחיים עצמם. הפסל מתפקד כמרחב חוויתי, על הצופה לקחת חלק בחוויה ולהיות משתתף אקטיבי במרחב הפסל עצמו. זה אינו פסל לראותו בלבד אלא פסל כמרחב חוויתי וכמו במשחק משעשע ממחיש את חווית האדם/המטפל/ המטופל המחפש איזון. באמצעות איבריים ארכיטקטוניים מובהקים (מדרגה, דרך, רמפה, מקום) הפסל ״מזמין״ את המשתמש בו למצוא את האיזון שלו עצמו. השביל בחלקו נוח ומרווח ובחלקו צר. בעת טיפוס במדרגות מאתגר השביל את ההולך בו ומאפשר התמודדות עם רגעי ריכוז, הקשבה פנימית וחיפוש אחר איזון בכך מכשיר את האני המאזן שלו. הפסל עומד בדרישות התקן והבטיחות ואינו מסוכן למשתמש בשום נקודה (גם לא בגבוהה ביותר), הרחבה הפינמית (מרחב משחקי) בגובה המרדכה ונגישה לכיסא גלגלים.
חומרים: יציקות בטון ופלדת קורטן.
קונספט הפסלים המשניים:
- שביל הזהב (מוקטן) מסלול מעגלי אין סופי של עלייה וירדה.
- גוף ונפש סימבוליקה מותאמת של רצף מקוטע.
סקיצות משולחן המעצב ניתן לראות בלינק הזה