כיכר הפנתרים השחורים   Israel’s Black Panthers Monument

בשלבי ביצוע

להנצחת מאבקם של הפנתרים ולהעלאת המודעות הציבורית לנושאים חברתיים הנוגעים לאפליית בני עדות המזרח.

הפסל, הבמה והכיכר מתכתבים עם הרעיונות המהפכנים של התנועה בכמה רבדים:
1. לסמליל התנועה נוספו טפרים של פנתר. כיוון שסמל זה אומץ ע״י תנועות פוליטיות רבות, היה חשוב לשחרר אותו מהקשרים לא רצויים עם תנועות אלו, ולחבר אותו בצורה מובהקת יותר לתנועת הפנתרים. כוחו של הסמליל מועצם באמצעות גודלו ונוכחותו במרחב האנכי והאופקי.
2. לתנועה מסרים חברתיים חשובים. במטרה להנציח ולהמחיש זאת הוספו הטקסטים המקוריים אשר נלקחו מכרזות אותנטיות (מאוסף ארכיון הספרייה הלאומית).
3. לצד הכרזות, מופעים גם ציטוטים רלוונטיים אשר ביטאו את חוסר הלגיטימיות והזלזול מצד הממשל של אותם הימים במטרה להעצים את תחושת הפער והניתוק המוסדי, ממצוקתם ומאבקם של בני עדות המזרח.
4. הבמה גם היא מעוצבת בצורה מיוחדת. צד אחד ישר – בסיס לפסל וכיתוב שם הכיכר. הצד השני – מורכב ממספר צורות בגבהים משתנים המדמים קהל רב. השלטים נראים כמונפים על ידי הקהל, תוך כוונה להתייחס לקונטקסט העממי ממנה צמחה התנועה.

חומרים: פח אלומיניום, פרופילים
במה: בטון יצור בשטח ע״פ תוכנית מהנדס ולפי תוכנית עיצובית
טכנולוגיה: חיתוך לייזר, ריתוך, צביעה אפוקסי
תאורה: בתוך הפסל בחלק העליון
פיתוח: שילוב של דשא וחיפוי בחלוקי נחל ע״פ תוכנית שתסופק למבצע, כולל פיקוח בשטח

לינקים לחומר רקע:
אתר המכלול, “אל תקרי פועל – אלא פנתר!”: הפנתרים השחורים ופוליטיקת הזהויות בראשית שנות השבעים, במכון ון ליר, מסע בעקבות “הפנתרים השחורים”: “הארגון שהכי הפחיד את הממסד מאז קום המדינה” ynet, חושך מצרים בארץ הקודש Jewish Currents. פרידה מצ’רלי ביטון – האם החזון התגשם? לזכרו של אחד ממייסדי “הפנתרים השחורים”, שהלך לעולמו: גואל פינטו בשיחות עם ראובן אברג’ל, ד”ר מאיר ויגודר וד”ר דב חנין. אצל גואל פינטו. ״ראו בנו מלחמת עולם, רצו לחסל אותנו”: תיק הפנתרים השחורים נפתח בכאן. למה גולדה מאיר כינתה את הפנתרים השחורים ״הם לא בחורים נחמדים״? (כשהיא פונה לשאול בן שמחון). שמעת על הפנתרים השחורים? סרטו של ניסים מוסק.