הסיפור המלא, מהחיפוש אחר העז ועד בניית ההיכל.
רועה צאן בדואי, זרק אבן לתוך מערה בניסיון להוציא ממנה עז. האבן פגעה באחד מכדי החרס שנמצאו במערה ובהם המגילות. לאחר כמה גלגולים של מכירה וקניה (האזינו לסיפור במלא ב עושים היסטוריה׳) הגיעו המגילות לפרופסור אליעזר ליפא סוקניק מהאוניברסיטה העברית, אשר רכש את המגילות.
היכל הספר הוקם לשימור והצגה של שבע המגילות הראשונות שהתגלו ב-1947 בקומראן שבמדבר יהודה. ייחודו בהיותו בניין ‘אידאולוגי’, בעל אופי מקדשי, המבטא מסרים רוחניים, והוא נחשב אבן דרך באדריכלות מודרנית. צבי אפרת טוען שהאדריכלות שלו חותרת תחת הסגנון הבן לאומי ויסודות המודרניזים, בימים של לפני ואחרי מלחמת ששת הימים התעוררה ״תחושת היסטוריה״ אשר גירתה אדריכלות חדשה. ויחד עם בית כנסת ״החורבה״ שתוכנן ע״י לואי קאהן , היכל הספר שתוכנן ע״י פרדריך קיסלר וארמנד ברטוס מהווים שתי דוגמאות בולטות לאדריכלות יהודית גאולית.
מתוך הכתבה בהארץ: היכל הספר הוא יצירתו האדריכלית היחידה של פרדריך קיסלר (1890–1965), אמריקאי, יהודי, ממוצא אוסטרו־הונגרי, אדריכל, מעצב, אמן, תיאורטיקן. אף על פי שחי ופעל בשיאה של התנועה המודרנית, קיסלר יצא נגד אדריכלות הסגנון הבינלאומי הזוויתית והקשוחה, “הפונקציונלית לכאורה” ומוותרת על הממד הנפשי כדבריו, והציב מולה את “הארכיטקטורה של הנפש”, החושנית והאורגנית. ההיכל התקבל בהסתייגות בקהילת האדריכלים בישראל, כמקובל בענף. גיחכו על צורתו הגביעית שנדמתה לחצי בצל, שד נשי, מכסה של צנצנת. קבלו על המינוי של אדריכלים “זרים” לפרויקט לאומי שכזה. התקוממו נגד נסיבות בחירתם: ברטוס היה נשוי לבתו של התעשיין והנדבן סמואל גוטסמן שתרם להקמת ההיכל, סייע ברכישת המגילות וגם מימן את מיצב הבית האינסופי של קיסלר שהוצג במקורו בתערוכה במוזיאון בניו יורק עוד בשנות ה–50.
הבניין נחנך ב-20 באפריל 1965.
סימבוליות המבנה: הכיפה הלבנה שעל המבנה מסמלת את מכסה הכדים שבתוכם נמצאו כמה מן המגילות, ואילו הניגוד שבין צבע הכיפה לבין הקיר השחור שממולה מרמז למתח הניכר במגילות בין עולמם הרוחני של ‘בני האור’ (כפי שכינו אנשי הכת את עצמם) לבין ‘בני החושך’ (אויבי הכת בפיהם). פרוזדור הכניסה להיכל הוא דמוי-מערה, זכר למקום שכתבי-היד העתיקים נתגלו בו. היכל הספר נוסד בשנת 1965 לשם שימור והצגה של מגילות מדבר יהודה. מכיוון שהמגילות שבריריות מאוד ואי-אפשר להציג אותן זמן ממושך, פותחה לא מכבר שיטה של סבב בהצגת המגילות: מגילה מוצגת משלושה עד שישה חודשים ומוחלפת באחרת. אחרי שהיא מורדת מהתצוגה היא מאוחסנת זמנית במחסן מיוחד כדי ‘לנוח’ מהחשיפה.
המדרגות: לאחר המעבר בין מלחמת בני אור בבני חושך, הרחבה מובילה למדרגות ״החצובות בסלע״ מובילות אל בטן האדמה ולרחבת מפלס הכניסה להיכל. החתך צולם מתוך הספר ״הפרויקט הישראלי״ המציג אותם בשלב תכנון והביצוע הראשוני. כיום המדרגות עודכנו לתקני בטיחות, מצורפת תמונה כפי שצולמה ב 2017, בנוסף מצרף שרטוטים ופרטים:
מקורות:
© כל הזכויות שמורות. אשר אלבז, מעצב