עיצוב משרד בהקשר העירוני
המשרד תמיד נמצא בקונטקסט של מבנה מסוים: קומה במגדל משרדים, דירה או חדר בקומת הכניסה של מבנה מגורים. עיצוב משרד בדרך כלל מתחיל מדלת המשרד פנימה, אך חשוב לזכור שהכניסה למשרד מתחילה לעיתים הרבה קודם: ברחוב, במדרגות, בלובי, במעלית ובמסדרון.
באדריכלות, החלל הציבורי – כמו הרחוב, הכיכר, הסמטה והטיילת – שיקף תמיד את חוזק השלטון המקומי ואת התרבות המקומית לאורך ההיסטוריה. לדוגמה, רחוב צר, מוזנח ומצחין יכול לספר סיפור ברור לכל תייר על התרבות המקומית ועל היחס שלה לרכוש המשותף.
עיצוב המשרד צריך להתחשב בהקשר הרחב יותר שבו הוא ממוקם, שכן זה משפיע על חווית המשתמש והאווירה הכללית של המשרד. שמירה על קשר עם הסביבה העירונית והבנת ההשפעה של החללים הציבוריים על התפקוד הפנימי יכולה לשפר את חווית העבודה ולהפוך את המשרד למקום נעים ומזמין.
החלל הציבורי בבניין משרדים שייך לבעליי הבניין וככזה הוא נתון להשפעתם. ע”פ רוב, הדייר השוכר לא רשאי לעשות שינויים בחלל זה למרות חשיבותו התדמיתית. לובי הכניסה בדרך כלל יהיה מעוצב “כי אין הזדמנות שנייה ליצירת רושם ראשוני” . לובי מעוצב הפך למקובל אף בבנייני מגורים ומסייע למצב את הבניין בסטנדרט מחירים גבוה. אחרי שחוצים את הלובי ויוצאים מהמעלית במטרה להגיע למשרד, עוברים בחלל ציבורי נוסף, אותו אני מכנה החלל הנשכח – המסדרון.
עיצוב פנים מסחרי לחוצות שפיים – לפני השיפוץ
המסדרון: מעבר פונקציונלי ואסתטי
המסדרון נתפס בדרך כלל כחלל טכני פונקציונלי, אשר מאפשר מעבר ממקום א’ למקום ב’. הוא מתפקד כסוג של אוטובוס, שכן הוא משמש גם כחלל מעבר לכבלים, צנרת מיזוג, צנרת ספרינקלרים ועוד ציוד טכני רב. לעיתים קרובות, המסדרון אינו מושקע מבחינה עיצובית, תאורה ואיכות חומרי הגמר. למעשה, הוא מתפקד כחלל עיוור, אשר נמצא בעלטה (החלונות מופנים לטובת המשרדים) או מואר באור פלורוסנטי חיוור.
עם זאת, יש מקום reconsider את תפקידו של המסדרון בעיצוב הכולל של המשרד. אם המסדרון מתוכנן בצורה מעוצבת ומזמינה, הוא יכול לשדרג את החוויה של המשתמשים, להפוך את המעבר לנעים יותר, ולתרום לאווירה הכללית של החלל. השקעה בעיצוב המסדרון, באמצעות תאורה חמה, חומרים איכותיים ועיצוב נעים, יכולה להפוך אותו לא רק לחלל מעבר אלא גם לחלל שמעודד אינטראקציה ושייכות.
עיצוב פנים מסחרי לחוצות שפיים – לפני השיפוץ
שירותים במשרדי חוצות שפיים
במשרדי חוצות שפיים לא קיימים שירותים בתוך המשרדים עצמם. השירותים ממוקמים לאורכי המסדרונות, וזיהוי מיקום השירותים נעשה באמצעות שלטים ברורים המנחים את העובדים.
בתוך חדרי השירותים, התאים עוצבו כתאים בודדים המופרדים על ידי מחיצות קלות. מחיצות אלו אינן מגיעות עד הרצפה או עד התקרה, מה שמאפשר מעבר ריחות רעים ורעשים בין התאים.
ליד השירותים קיים אזור מפגש, המאפשר אינטראקציה עם עובדים ממשרדים אחרים. זהו מקום מפלט אישי מהחלל המשותף במשרד, עם פוטנציאל לשבור את רצף האנונימיות של המסדרונות ולהזמין שיחות לא פורמליות בין העובדים.
עיצוב פנים מסחרי לחוצות שפיים – לפני השיפוץ
שיפוץ השירותים
עבודות השיפוץ בשירותים הושלמו לפני יותר משנה, והן שינו את המקום ללא היכר. הכניסה לשירותים שודרגה תכנונית ועיצובית; הדלת הכחולה שהייתה ברצף המסדרון הוחלפה במבואת כניסה שהקנתה בליטה מבנית וצבעונית כלפי המסדרון. כל חומרי הגמר הוחלפו לחומרים חדישים ועכשוויים, כולל שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הותקנו מקלחונים לרווחת העובדים המגיעים רכובים על אופניים, והתאים שודרגו לתאים מבודדים ומופרדים מבחינה אקוסטית, כאשר לכל תא הותקנה וונטה לשאיבת ריחות.
עיצוב פנים מסחרי לחוצות שפיים – אחרי השיפוץ
המסדרונות אינם אנונימיים עוד, וכבר אי אפשר לטעות במיקום ובקומה. לאורך המסדרון הוספתי מספר נקודות צבע ועניין סביב העמודים, ויצרתי הבלטות מבניות לשירותים. התקרה וגופי התאורה הוחלפו, הריצוף שודרג והפנל קיבל סיומת מכובדת בצורת פרופיל נירוסטה כרום, המוסיף נגיעה של יוקרה.
הלוביים המזרחיים
במהלך העבודה, לאחר פירוק קירות הלוביים, התעורר ויכוח בין המפקח לקבלן. לפי התוכניות, היה צורך לגרד את דבק השיש, לסתת ולטייח את כל הקיר ולהביאו למצב חלק. הקבלן, לעומת זאת, העדיף לחסוך שעות עבודה רבות ולחפות הכל בגבס. כשגעתי למקום, התרשמתי מהמראה הגולמי של הקיר וראיתי פוטנציאל עיצובי מעניין. הצעתי עיצוב המשלב בין הקיר הגולמי הלא מעובד, הידוע בכינויו "הקובני", לקיר עץ מבריק ויוקרתי. קיר העץ, במראה "היוקרתי", צמח מעבר לגובה התקרה האקוסטית לתוך נישה תיקרתית, כשבתוכה שולבו גופי תאורה חמים, המייחדים את האלמנט ומקנים לו תשומת לב נוספת. פס הנירוסטה שהיה במסדרון מופיע שוב בלובי בצורה חזרתית ועקבית, ושוקע בקיר העץ מחלק אותו למודול של חלקים שווים. סביב דלת המעלית יצרתי הבלטה נוספת – פנל נירוסטה המגדיר את אזור ההמתנה והכניסה למעלית. מידת המודול נגזרת מגובה פנל הנירוסטה, כך שארבעה פסי נירוסטה שקועים מגיעים בדיוק לגובה פנל המעלית. כל החומרים מתייחסים זה לזה בדרכים שונות – במיקום, בחזרתיות, בחומריות, בטקסטורה ובגוונים. הקיר "הקובני" קיבל שכבת לכה מבריקה, ובין קיר זה לקיר העץ חופתה הרצפה באריח אפור ניטרלי.
הלוביים הצפוניים
במצב הקיים, הלוביים הצפוניים שימשו כנקודת מעבר בלבד. בדרך כלל היינו יוצאים מהמעלית ופונים ימינה לכיוון המסדרון. עם זאת, הפוטנציאל היה רב, שכן נקודה זו פתוחה לנוף צפוני מרהיב – מקרוב ניתן לראות את שדות הגידולים של שפיים וגעש ומרחוק ניבט נוף לים. למרות זאת, נקודת התצפית לא נוצלה כראוי מכמה סיבות:
נקודה נוספת להתייחסות הייתה הפיר – אלמנט אופקי שהחל מהלובי הראשי וצמח עד לקומה השלישית. הוא היה בעל פוטנציאל לשמש כאלמנט עיצובי מרשים, אך הוא לא נחווה על ידי המשתמשים משום מקום בחלל, פרט לעמידה קרובה ליד המעקה, אז החוויה לרוב הייתה סחרחורת.
שיפוץ הלוביים
שלושת נקודות הפתיחה היו: הפיר שטומן בחובו פוטנציאל לא ממומש, הנוף המרשים והמעקה הגבוה. שאפתי ליצור מקום חדש, מקום מפגש. המרפסת היא למעשה קונסטרוקציה תלויה, מוקפת ב-180 מעלות נוף מקומי וממוקמת על חשבון הפיר וחלק מרצפת הלובי. רציתי לאפשר מקום עם פוטנציאל של שקט והרגעות, מקום שמעניק ערך מוסף לחלל ציבורי לטובת העובדים במשרדים.
בהשקת העיצוב, חזרתי על אותם חומרים מהלוביים המזרחיים ובמסדרונות: קיר העץ, הנירוסטה, הקיר "הקובני" והריצוף הנטרלי. הנוף המקומי חוזר ומצוטט לאורך המסדרונות בעזרת תמונות נוף גדולות ומרהיבות.
לעיון נוסף בתוצאה הסופית ולהתרשם מתמונות עכשויות לחץ כאן
מפקח – הרי ליבוביץ
קבלן – מורן ומוני
נגרות – אלון הרצוג
עיצוב גרפי – מיה סימון
© כל הזכויות שמורות. אשר אלבז, מעצב
